יום שישי, 10 בפברואר 2012

קליי שירקי - סופא ופיפא הן רעיון רע


Clay Shirky: Why SOPA is a bad idea
הדבר הראשון הבולט בהרצאה זו הוא האינטימיות. פריז על הפריים הראשון ואנו רואים את קליי עם יד אחת בכיס,ויד שניה ליד האף. המשפט הראשון I'm going to start here, יחד עם טון הדיבור אומר כולו, אנחנו בין חברים, בואו ואחלוק אתכם את הרעיון שלי.
עוד מילה על שפת גוף - המבט מזגזג בין הצופים לשקף, לא מודע/לא מתייחס למצלמה.

קליי מקדיש 2 דקות לפתיחה, והוא מחלק אותה לשניים. ה 1:19 דקות הראשונות מוקדשות לסוג של סיפור ילדות. נושא ההרצאה הוא הצעת החוק המכונה SOPA, אך מילה זו לא מופיעה עד תום הסיפור.

הפתיח הוא סיפור על מאפייה שבעבר אפשרה לכל אחד להדפיס את הציורים שלו על עוגות ימי הולדת, וכעת איננה מאפשרת זאת יותר עקב חוקי זכויות יוצרים. לא דרוש יותר ממבט חטוף בקהל כדי להבין שכולם מזדעזעים מהסיפור. ילדים, סרטים מצוירים, ימי הולדת בצד אחד - וחברות התוכן הגדולות בצד שני. ברור במי נבחר.

רק לאחר הסיפור אנו נחשפים לראשונה לנושא ההרצאה, וכל שנותר לנמשל הוא להיכנס לתוך שתי המשבצות שקליי הכין עבורו מראש. צד אחד הילדים, צד שני זכויות היוצרים. שווה לשים לב לפערים בטונציה בין סיפור הילדים לבין הצגת SOPA ו PIPA. המיאוס בקולו כשהוא מדבר על הצעות החוק נשמע למרחקים.

מפה נמשיך למבנה הטיעון:
1. ההצעה לא תעבוד (היא לא תמנע הפרה של זכויות יוצרים)
2. למרות שהיא לא תעבוד, היא תייצר נזק שהמחוקק לא התכוון אליו
3. חברות המדיה הן אלו שעומדות מאחורי ההצעה, והן כן התכוונו לייצר את הנזק העקיף

המעניין בטיעון הוא ששוב קל מאוד להבחין במשבצות - רטוריקה הרי אוהבת משבצות והכי קל לנו כשאנו שומעים טיעון להזדהות אם הצדדים אנלוגיים למשהו שאנו מכירים. במקרה של קליי, חברות המדיה הן הנוול, המנסה להערים על הקונגרס התמים.

החלק הארי של ההרצאה, אם כן, הוא הטיעון הנסיבתי נגד חברות המדיה. מה שקליי אומר לנו בעצם, הנה הנוול, הוא היה נוול גם בעברו (עוד מ 1992 הם מעבירים חוקים בסגנון הזה, הם העבירו חוקים נגד קסטות, העבירו את DMCA), לנוול הזה יש אינטרס לפגוע בחופש שלנו, כי החופש פוגע לו באינטרסים הכלכליים, ולכן, החוק הנוכחי הוא המתקפה הבאה של חברות המדיה על החופש שלנו.
המסמר האחרון של הטיעון הוא היפוך של רעיון שכולנו מאמינים בו, כדי לייצר אנטגוניזם כלפי הנוול (דקה 9:30). אם לא נעשה משהו, אומר קליי, כל העולם שלנו יתהפך.

בדקה 11:00 ברור שהטיעון עובד. עכשיו ממשיכים לחלק האחרון - קריאה לפעולה. שימו לב למשפט: There's two things you can do to help stop this. כמו כל ההרצאה, גם הקריאה ממוקדת ופשוטה. הדיבור בגובה העיניים, אנחנו באותו הסלון, הנה הבעיה, והנה הפתרון.

נקודות להרצאה הבאה שלכם:
  • חלוקה לטובים ורעים עוזרת להעביר מסר. השתמשו בה.
  • הדקה הראשונה של ההרצאה היא קריטית. רמת הקשב בה היא הגבוהה ביותר. עדיף לייצר את הדיכוטומיה בדקה זו.
  • קריאה לפעולה. בהרצאה אנשים זוכרים הכי טוב את הסוף. אם הסוף כולל קריאה ממשית לפעולה, יש סיכוי טוב שאנשים יקחו את הרעיונות שלכם הלאה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה