יום שבת, 26 במאי 2012

גם מרצים מנוסים טועים בשפת גוף: התנועות שמומלץ לעשות בהרצאה, ואלה שלא.

בוא נודה בעובדות — האביזר החזותי החשוב ביותר בהרצאה הוא אתה. לא משנה כמה מלהיבה מצגת הפאואר פוינט שהכנת וגם לא השנדליר שתלוי על התקרה. כשאתה מתחיל לדבר כל העיניים ממוקדות בך. נשמע מלחיץ ? היית צריך להשאר במיטה.

מספיק מבט חטוף בשני המרצים הפוטנציאלים בתמונה כדי להחליט את מי מהם נרצה להזמין לדבר במסיבת העיתונאים לחשיפת מוצר חדש שפיתחנו.



למרות שכולנו מסוגלים לחוש טעויות בשפת גוף, מעטים יודעים להגדיר אותן או לתקן. בוא נתחיל מהגדרה. הביטוי שפת גוף מצומצם מדי. על מנת לתת למאזינים חוויה מושלמת, יש להבין את כל המסרים הלא-מילוליים שאנשים מקבלים במהלך ההרצאה, כולל כתוצאה מהופעה חיצונית של המרצה, בחירת האולם אופן הצגת המרצה, וגם תנועות והבעות פנים בזמן ההרצאה.

המסרים הלא מילוליים המועברים בהרצאה הם שיאפשרו לסיפור שלך לעבור לקהל.

באחת ההרצאות שהעברתי שהיתה פתוחה לקהל הרחב, ניגשה אליי מאזינה בסוף ההרצאה. ”ינון“ ,היא אמרה, ”למרות שלא הבנתי כלום היתה הרצאה מרתקת.“ כשאתה מעביר הרצאה עליך לזכור שאופן ההגשה הוא זה שמאפשר את ההקשבה. גם אם גילית את הסוד לאושר הנצחי, תצטרך לדעת לספר אותו כדי שאנשים יאזינו.


טעות 1: קפאון

כולנו נתקלנו בו, המרצה הקפוא. הוא עומד לו כמו פסל ליד הפודיום ופשוט לא זז. כדי להוסיף חטא על פשע, המרצה הקפוא גם יקריא מהדף וישתמש בטון מונוטוני. הנדיבים שבהם מעמעמים את האורות ומשתמשים במצגת, כך כולם יכולים לנמנם ללא הפרעה.

איך נמנעים ? אם מצאתם את עצמכם עומדים במקום לאורך זמן, תנסו לשנות מיקום על הבמה. העצה הכי טובה שאני קיבלתי בהיבט זה היתה במידת האפשר לרדת מהבמה ולהסתובב קצת בכיתה (אפשרי רק להרצאות קטנות). קשה מאוד לנמנם כשהמרצה עומד מעליך.

מה שלא תעשה, אל תוריד את העיניים מהקהל. מרצה שלא מסתכל על הקהל אומר למאזינים: ”אתם לא מעניינים אותי“.

טעות 2: קשר עין


כשמרצה מסתכל על המצגת במקום על הקהל הוא מעביר מסר מאוד ברור: אתם לא מעניינים אותי. מה הקהל חושב על זה ? ברוב המקרים, קהל שמרגיש שהמרצה לא מתעניין בו יאבד מהר מאוד את ההתעניינות במרצה. במצבים כאלה אנו מתחילים לראות אנשים בודקים מיילים, מסמסים ואף עוזבים את האולם.

איך נמנעים ? לא מסתכלים במצגת. ברוב האולמות ניתן לחבר מסך נוסף, אולי מסך המחשב שלך, שיופיע מול המרצה. אפשר להגניב מבט למסך הנוסף מדי פעם.

טעות 3: תנועה חוזרת


הכלל בתנועות גוף הוא פשוט: לכל תנועה יש משמעות. זוכר שסיפרנו שכולם מסתכלים עליך ? זה אומר שהם שמים לב לכל תנועה. לכל אחד יש תנועות לא רצוניות שהוא מבצע בזמן לחץ, רובנו כלל לא שמים לב אליהן. נסו להקליט את עצמכם בוידאו וחפשו תנועות חוזרות על עצמן שלא אומרות כלום. לא מצאתם ? ספרו בתגובות. מצאתם ? עכשיו מתחילים לעבוד.

איך נמנעים ? אחרי שיש לכם צילום וידאו של הרצאה, שימו לב מהן התנועות הלא רצוניות שאתם מבצעים. בהרצאה הבאה נסו במכוון להימנע מתנועה זו. היא מיותרת ומסיחה את דעת המאזינים.

יש לכם טיפים נוספים לשיפור שפת הגוף ? אשמח לשמוע בתגובות !

יום שבת, 19 במאי 2012

7 דרכים לשעמם את הקהל שלך


כולנו מכירים את החוויה — מתחילים להעביר הרצאה וכל הקהל מתבונן בעיניין בורקות, השאלות המעניינות לא מפסיקות להגיע והדיון סוער ופורה. אני פה כדי לדאוג שלכם זה לא יקרה.

השעמום מתחיל באנשים שהולכים לאיבוד. מאזינים טובים ואדיבים, שהיו שמחים לפרגן לכם, אבל אתם פשוט מסרבים בתוקף לתת להם סיבות להקשיב.

בעקבות הרצאה של דן מאייר בטד על לימודי המתמטיקה (ההרצאה, אגב, מרתקת ומומלצת בחום לכל מי שעוסק בהוראה) קבלו את המדריך המלא לשעמום.


1. יותר מדי תיאוריה


כמות הזמן שאנשים מצליחים לשמור על ריכוז ולהקשיב להסבר תיאורטי נעה בין 1-5 דקות (תלוי בנושא). פנקו אותם בהסבר תיאורטי שאורכו 10 דקות או יותר נטול דוגמאות והשלכות פרקטיות והפיהוקים יגיעו מיד.

חשוב להקפיד: אל תנסו לשאול את המאזינים שאלות תוך כדי ההסבר, זה עלול להעיר אותם.


2. הרצאה שלא מותאמת לקהל היעד


מדברים מול קהל של מוסכניקים ? דוגמאות מעולם האופרה עשויות להיות בדיוק מה שאתם צריכים בשביל להרדים את כולם. קהל היעד שלכם לרוב מרוכז בעצמו ובבעיות שלו, ומכיר את עולם התוכן שלו די טוב. עולמות אחרים — לא כל כך.


3. התמקדו בפתרון ולא בבעיה


נניח והמצאתם שואב אבק חדש, המנקה טוב יותר מכל שואב אחר וגם מכין קפה. אתם עומדים לדבר על המוצר החדש בכנס של איגוד המנקים וברגע האחרון החלטתם שעדיף להרדים את כולם מאשר להלהיב אותם על המוצר שלכם.
למרות שהמוצר מותאם במיוחד עבורם עדיין יש דרך ! עלו לבמה וספרו להם על המפרט הטכני של שואב האבק שלכם, עדיף בפרטי פרטים. לאחר מכן עברו לתאר את תהליך הפיתוח, את המחיר וכל מאפיין אחר של המוצר שאתם יכולים למצוא.

בשום אופן אל תעצרו להתייחס לבעיות שלהם. בדקות הראשונות של הרצאה מסוג זה נראה שכולם עדיין אתכם, אבל די מהר מתחילות לעבור במוחם השאלות: "מה בעצם הוא רוצה מאתנו ?", "למה השואב אבק הזה שונה ממה שיש לי עכשיו ?", והאהובה עליי "מה רע במה שאני עושה עכשיו ?".  אם לא תתנו התיחסות לשאלה השלישית, היו בטוחים שאנשים יאבדו אתכם במהירות.


4. פתרו בעיות מזויפות


הצד השני של לא להציג בעייה הוא להציג בעייה מזויפת. בעייה מזויפת היא בעייה שהומצאה במיוחד לצורך ההרצאה. לבעייה מזויפת אין קשר לחיי היום-יום האמיתיים של המאזינים, ויהיה מאוד קשה להסיק מסקנה מהפתרון של הבעייה המזויפת לפתרון של בעייה אמיתית דומה.

מספרים כי בתקופת המירוץ לחלל נאס"א רצו לאפשר לאסטרונאוטים שלהם לכתוב גם בתוך החללית. עטים רגילים לא עבדו ולכן עמלו בנאס"א על פיתוח עט מיוחד שיצליח לכתוב בסביבה נטולת גרביטציה. מיליוני דולרים ושנים של עבודה אחר כך הצליחו האמריקאים להמציא עת "עט החלל" שכותב גם מחוץ לכדור הארץ.
הרוסים פשוט בחרו להשתמש בעפרון.



5. עצרו את הדיבור להגיד אהה כמה שיותר פעמים


הפעם נראה שהכל אבוד. נקראתם להעביר הרצאה על מוצר חדש שפיתחתם בפני קהל של משתמשים אדוקים. את הנאום כתב עבורכם גדול כותבי הנאומים. הוא הגיש את הנייר ועליו הנאום והבטיח "את זה לא תצליח לפשל". כמו ביבי בנאום מול אייפא"ק, כל מה שתגידו יתקבל במחיאות כפיים.
הנה טריק שתמיד עובד: גמגמו. עצרו להגיד אההה, חזרו על מילים, וקטעו משפטים באמצע. בשיטה זו, גם מי שמאוד ירצה להקשיב פשוט לא יצליח להשאר מרוכז וילך לאיבוד מהר מאוד.


6. פנקו בפרטים הקטנים


לפעמים טבלאות אין סופיות של נתונים יכולות ליצור עניין. לשמחתנו מקרים אלו נדירים ביותר. ברוב הפעמים שתרצו להציג מחקר, נתונים חדשים, או כל דבר אחר שדורש ירידה לפרטים — הרצאה היא הפורמט הכי גרוע לעשות זאת. ככל שתעמיסו בפרטים ובמספרים, כך תגדילו את סיכויי המאזינים שלכם לשכוח את כל מה שאמרתם בשניה שתצאו מהחדר. סבירות גבוהה שאף הרבה קודם.


7. הימנעו מקריאה לפעולה


הדבר הכי טוב שאפשר לעשות כדי לשלוח את כולם לישון הוא להימנע מכל סוג של קריאה לפעולה. נסו להעביר למאזינים את ההרגשה שכל מה שהם שומעים מיותר לחלוטין, מאחר וחייהם לאחר ההרצאה ולפניה הולכים להיראות בדיוק אותו הדבר.
קריאה לפעולה נותנת להרצאה שלכם את הרלוונטיות ומחברת אותה לחיים של המאזינים.


שמעתם הרצאות משעממות בתקופה האחרונה ? בואו ספרו לי בתגובות מה עשה המרצה כדי להרדים אתכם

יום שבת, 12 במאי 2012

איך לסיים הרצאה במחיאות כפיים סוערות

ההרצאה מתקדמת יפה, אחרי פתיחה מושלמת שהבהירה לכולם מי אתה ומה באת לספר להם, אתה עובר לשלב הטיעונים ומקבל חיזוקים מהמאזינים. נראה שחוץ מהבחור שבודק את האימייל והבחורה שיוצאת כל רגע לשיחת טלפון — מרביתם קשובים ושוכנעו באמיתות הטיעונים שלך. השקפים מתקדמים ואתם השעון. נשאר רק שקף הסיכום.


מה אומרים עכשיו ? 

רוב האנשים שמדברים מול קהל ממלמלים "תודה רבה" ויורדים מהבמה. זו טעות איומה.
בסיום הנאום יש לך רגע נדיר של הקשבה, רגע שבו גם האנשים שקצת איבדו אותך במהלך הדרך, כן, כולל בודקי האימייל והמסמסים הסדרתיים, קשובים לכל מילה שלך. זו הדקה שכל מילה שתגיד תשאר בראש של המאזינים ועל פי דקה זו הם יזכרו מה היה בהרצאה.
אפשר ורצוי לסיים הרצאה בזיקוקים. הנה מספר טיפים שיעזרו לך לייצר זיקוקים (ומחיאות כפיים) בסיום ההרצאה הבאה שלך.

1. סגירה של סיפור שהוצג במהלך ההרצאה


אפשר להתחיל את ההרצאה בסיפור, אך במקום לספר אותו במלואו נסה לקטוע אותו באמצע בנקודה אסטרטגית ואז להמשיך את ההרצאה לשלב הטיעונים.
בשלב הסיכום תוכל לחזור לאותו הסיפור ולהציג סיום מרגש, שגם יחבר את המאזינים למה שהם שמעו בפתיחה ויתן להם משהו לחשוב עליו. הסיפור צריך להיות קשור לנושא ההרצאה. לדוגמא, בהרצאה על הגשמת חלומות - ”ומה עלה בגורלו של הילד שחלם להציל את אביו הגוסס ממחלת הסרטן ? כיום הוא אונקולוג בכיר החוקר טיפול חדשני לסרטן ריאות.“


2. תשובה לשאלה שהעלית במהלך ההרצאה


בהרצאה שהעברתי על אחזקה של בעלי חיים גדולים בקרקסים אחד השקפים כלל תמונה של פיל גדול קשור ברגלו בשרשרת קטנה. שאלתי - נסו לחשוב מדוע הפיל לא מנסה בכוחו הרב לחתוך ברגלו את השרשרת ולברוח ? והבטחתי תשובה בסוף ההרצאה. 

כשסיימתי עם הסיפור הזה, על הפיל שמגיל קטן היה קשור ולכן כשגדל אפילו לא טרח לנסות להשתחרר כי לא האמין שזה אפשרי, כולם היו מרותקים.


3. שימוש חוזר בשקפים - אבל עם טוויסט


אם משתמשים במצגת, שקפים הכוללים תמונות הם כלי העברת מסרים מאוד טוב. נסה לפתוח את ההרצאה בשקף המציג תמונה חלקית או היסטורית, ובמהלך ההרצאה אפשר לספר עוד פרטים אודות התמונה והפרטים החסרים בה. בסיום ההרצאה הצג את התמונה עם החלקים החסרים, או תמונה דומה מזמן אחר.
כך למשל, בהרצאה על איכות הסביבה אפשר להציג בשקפים הראשונים תמונה של צב גדול, ובשקף האחרון להציג תמונה נוספת של צב שמת כתוצאה מזיהום נפט בים. השימוש החוזר בצב יישאר בראש של המאזינים גם אחרי שיצאו מהחדר.

4. סיום באמצעות סרט


כשדייויד הנסון דיבר על ריילס בכנס רובי 2010, הוא סיים הרצאה של שעה בקטע הבא (דקה 58 והלאה). זה כמובן הפיג את המתח אחרי שעה של הרצאה, שימח את הקהל וזיכה את דייויד במחיאות כפיים סוערות.







סיום טוב הוא חלק אינטגרלי מההרצאה, הוא קודם כל הזדמנות להעביר את המסר בצורה שאנשים יזכרו אותו, הוא המקום שבו אנו מייצרים קריאה לפעולה באופן האפקטיבי ביותר, והוא ההזדמנות האחרונה שלנו לעשות משהו שאנשים יזכרו אחרי שיצאו מהחדר.

אל תוותרו על ההזדמנות לסיים בזיקוקים, וגם — ספרו לי בתגובות על רעיונות שלכם לסיום הרצאה, הרצאות שהסתיימו טוב, או הרצאות שניסיתם לסיים בטוב אבל לא כל כך הצליח.

יום שבת, 5 במאי 2012

איך מפסיקים להגיד אההה


מקור: http://app.cheezburger.com

השבוע יצא לי לשמוע מספר הרצאות וידאו כמעט מעניינות, כאשר הדבר היחיד שהבדיל בינן לבין הרצאות מרתקות הוא אהההה הדיבור המקוטע של המרצים. דיבור מקוטע הוא כמובן לא גזירה משמים, ובפוסט זה אבחן את השלכותיו, נזקיו וכמובן טיפים כיצד להפסיק.

בוא נתחיל בעובדות הפשוטות - רוב האנשים שידברו מול קהל בלי הכנה מתאימה ידברו באופן מקוטע. הקיטוע יכול להתבטא במילמולים (אההה, אההמ, המממ, וכו'), בחזרה על מילים (ו...ו...ו...), במילות קישור לא במקום (אבל, וגם, אני חושב ש...). קטיעת הדיבור מתבצעת כאשר רצף המחשבה נפגם ואתה לא בטוח מה המילה הבאה, אז בזמן שהמוח שלך מחפש לחדש את הרצף, הוא מזין את הפה במילים חסרות פשר.



לתופעה פשוטה זו השלכות הרסניות בהרצאה.

כשהיינו בבית הספר או באוניברסיטה, אם נשאלנו שאלה או שהיינו צריכים להעביר נושא בעל פה - ברוב המקרים המאזינים שהיו חשובים (המורה - היא נותנת את הציון) כבר ידעו את החומר. אותה מורה סיננה בראשה את הקטיעות המילוליות כך שהן לא הפריעו. הסיפור שונה בתכלית כשאתם מנסים להסביר חומר לאנשים שאינם מכירים אותו.
בדיבור מול אנשים, כאשר נושא ההרצאה חדש להם, כל פגיעה ברצף הולכת להוציא אותם מריכוז ולפגוע באפשרות שהמאזינים שלכם יבינו את המסר.
האמת הפשוטה על דיבור מקוטע — כל קיטוע פוגע במסר.

חמור מכך, רובנו כלל לא מודעים לדיבור המקוטע. השימוש בדיבור מקוטע מגיע לרוב מהתת-מודע, ובסיום ההרצאה אם תשאלו את הדובר כמה פעמים אמר אההה במהלך ההרצאה, כנראה שהתשובה שתקבלו נמוכה משמעותית מהמציאות.

אז איך בכל זאת מתגברים על האההה ?

1. מפתחים מודעות: נסו להקליט את עצמכם בזמן שאתם מתאמנים להרצאה, והאזינו להקלטה. בעת ההאזנה סיפרו את הנקודות שבהן שטף הדיבור נקטע.
אפשר גם לבצע הקלטה בזמן ההרצאה ממש על ידי שימוש בסמארטפון או טייפ מנהלים.

2. תרגלו: בזמן האימון להרצאה, נסו לתפוס את הנקודות שבהן אתם קוטעים את הדיבור והחליפו את הקטיעה הרועשת בקטיעה שקטה (ללא אההה. פשוט עצירה).
זה עשוי להישמע מוזר בהתחלה, אבל אחרי שמתרגלים ההרצאה נשמעת טוב בהרבה.

ולסיום, קבלו את פול אייריש, אחד הדוברים האהובים עליי, בפתיחה רווית אהה-מים:
http://vimeo.com/40929961

יש לכם טכניקות נוספות להתגבר על דיבור מקוטע ? ספרו לי על זה בתגובות !