יום שבת, 25 באוגוסט 2012

איך תחדד את המסר שלך באמצעות הפוגות מתוזמנות

תמונה מ: 123rf.com
קח ספר. כל ספר. ופתח אותו בעמוד אקראי. 

האם הטקסט בספר מסודר צפוף-צפוף ללא מרווחים ? אני די בטוח שלא (אלא אם כן הספר שפתחת הוא האריסון). ספרים כוללים הפסקות בין משפטים, הפסקות בין פסקאות ולפעמים אפילו חצי עמוד יישאר ריק אחרי שמסתיים פרק. 

אז למה בהרצאה שלך אתה מתעקש לדבר 50 דקות ברצף בלי לקחת דקה לנשום ? ויותר גרוע, למה אתה מוסיף "אהה" במקומות שהמח שלך רוצה קצת אוויר ? 

דיבור רציף המשתמש במילות "מילוי" פוגע באיכות ההרצאה שלך, ומפריע לקהל שלך להבין לעומק את המסרים. ובכל זאת מרצים רבים חוששים כאילו בדיבור שלהם הם מחזיקים את קירות האולם במקום, ואם לרגע ישתרר שקט כל האולם יקרוס.

הנה כמה רעיונות להפוגות בהרצאה הבאה שלך.

1. הפוגה לצורך הבנה

כשהמוח שלנו קולט גירויים מבחוץ (למשל סיפור מעניין בהרצאה), הוא תחילה מעבד אותו בחלק הלא-מודע. העובדות החדשות נבדקות אל מול עובדות קודמות שאנו מכירים ונוצרים קונפליקטים. ייתכן והם נובעים מזה שלא הבנו נכון את העובדות החדשות, או שאולי העובדות הישנות היו לא נכונות. עכשיו המוח מחכה לקצת שקט מבחוץ (שהחלק המודע יתפנה) כדי להציף את הקונפליקטים ולנסות לפתור אותם. 

פתרון של קונפליקט בין עובדות ישנות לחדשות מחדד את ההבנה של העובדות החדשות, ולפעמים גם מציף שאלות מעניינות לגביהן. 
אם לא תתן למאזינים שלך רגע מנוחה, יהיה להם הרבה יותר קשה להבין את המסר שלך.

אני לרוב עוצר כל 5-10 דקות לשאלות. בעצירה כזו אני נותן כ 20-30 שניות של שקט כדי לתת לכולם הזדמנות לעבד את המסר ולנסות להבין איך הוא מסתדר עם דברים אחרים שהם יודעים.

טכניקה נוספת שאני משתמש בה היא הפסקה באמצעות שתייה. אם הסברתי נקודה מעניינת, אני לוקח לגימה מכוס מים שהכנתי מבעוד מועד. כך אני גם מרענן את הגרון וגם נותן למאזינים כמה שניות לעכל את מה שנאמר. 

2. הפוגה לצורך הדגשה

הדגשה נוצרת על ידי ניגוד, והניגוד הטוב ביותר בהרצאה הוא בין דיבור לשתיקה. נסו להגיד בקול את שני המשפטים הבאים:

[ברצף] הייתי אצל הרופא היום הוא אמר לי שכדאי לאכול תפוח ביום כדי להשאר חזק.

הייתי אצל הרופא היום. [הפסקה] הוא אמר לי [הפסקה] תפוח ביום ישאיר אותך חזק. 

ההפסקה לפני המילה "תפוח" יוצרת הדגשה ועוזרת להבין ולזכור מה כדאי לאכול כדי להשאר חזק. 

האם אתם משתמשים בהפוגות במהלך הרצאה ? יש לכם עוד רעיונות איך להכניס הפוגות בצורה אלגנטית בלי שאף אחד יילחץ מהשקט ? ספרו לי על זה בתגובות ! 


יום שבת, 18 באוגוסט 2012

טיפ השבוע: מה עושים כשתלמיד שואל שאלה מביכה

תמונה מ 123rf.com
כאשר אני יושב בהרצאה והמרצה אומר איזה דבר שטות, או שוכח להגיד משהו חשוב, בדרך כלל המחשבות שעוברות לי בראש נשמעות בערך ככה:

רגע, הוא באמת אמר את זה ? אולי אני לא הבנתי...

רגע, זה באמת לא נכון ? אולי אני טועה...

רגע, להעיר לו ? אולי זה יגרום לו להרגיש רע ...

רגע, להעיר לו ? אולי זה סתם יגרור דיון מיותר שישעמם את כולם ...

רגע, להעיר לו ? אבל אז כולם יסתכלו עליי וזה מלחיץ ...

רגע, להעיר לו ? אולי עדיף שאפנה אליו באופן פרטי בסוף ההרצאה ...
(ובסוף ההרצאה, כשהוא עסוק עם המון תלמידים אחרים אני חושב שאולי עדיף לשלוח מייל, שכמובן מעולם לא נשלח).

רגע, להעיר לו ? טוב עכשיו כבר מאוחר מדי ...

זו הסיבה שאני מופתע לטובה כל פעם מחדש כשמישהו מתקן אותי באמצע הרצאה. אותו המאזין האמיץ נראה בעיניי כמייצג של עשרות מאזינים שחשבו את אותו הדבר אך מאלפי סיבות לא הרימו יד לדבר. בתור מרצה כל שאלה כזו היא הזדמנות להבין איזה מההסברים שלי לא מספיק ברור, ולשפר אותו להרצאות הבאות.

כל שאלה שאתם שואלים בהרצאה היא הזדמנות לעזור לא רק לעצמכם, אלא גם לשאר המאזינים, וגם למרצה עצמו.
ובתור מרצים נסו לקחת שני טיפים מהסיפור של היום:

1. כמות השאלות וההערות של תלמידים היא בידיים שלכם. אם תייצרו אווירה שבה אנשים לא חוששים אתם תקבלו דיונים ערים ופידבקים כל הזמן.

2. התיחסו ברצינות תהומית לכל תלמיד ולכל הערה (גם מביכה). זה אף פעם לא תלמיד בודד. ההערה שלו עברה בראש של עשרות אנשים לפני שמישהו קם לדבר.

עכשיו אתם - ספרו לי לאיזה מרצים הערתם ועל התגובות הכי מוזרות שקיבלתם מהם.

יום שישי, 10 באוגוסט 2012

איך תזהה ותפתור את הבעיות האמיתיות בהרצאה שלך

123RF Stock Photos
בזמן האחרון קיבלתי מספר פניות מאנשים שרוצים לשפר את איכות ההרצאה שלהם אבל זה לא מצליח. הפונים הרגישו תקועים ברמת הרצאה מסוימת וכל תרגול לא עזר. הם התחילו לחשוב שאולי זה כל מה שהם מסוגלים, שזו רמת ההרצאה שהם יצליחו להגיע אליה ואולי פשוט אין להם את זה. התשובה שלי פשוטה:

אתה יכול להעביר הרצאה טובה משמעותית מזו שאתה מעביר היום.

כן, גם אתה שקורא עכשיו את הבלוג יכול להעביר הרצאה טובה משמעותית אם תשקיע את הזמן והאנרגיה בלפתור את הבעיות הנכונות והאמיתיות שמונעות ממך להשתפר.

1. למה חשוב לפתור בעיות אמיתיות

נשמע פשוט נכון ? מה בעצם האלטרנטיבה לפתרון בעיות אמיתיות ? מסתבר שהחיים קצת יותר מורכבים. 
נניח שאתה מלמד נושא ותלמיד שואל שאלה שאתה לא יודע. כתגובה אתה עונה תשובה מתחמקת או מאלתר, התלמיד ממשיך לחקור והדיאלוג המוזר הזה נמשך עד שהתלמיד מתייאש. כשאתה חוזר בסוף היום האינטואיציה הראשונית עשויה להיות:

1. שאלו אותי שאלה שלא ידעתי וזה סיבך אותי
2. אם רק הייתי יודע את התשובה ההרצאה היתה חלקה יותר
3. יש לי בעייה של ידע מקצועי

אבל זו טעות. בסיטואציה הנ"ל הבעייה לא היתה ידע מקצועי כי אם חוסר היכולת להגיד ”אני לא יודע“. לשפר את הידע המקצועי לא יעזור, כי תמיד מישהו ישאל שאלה שלא תדע.

הבעייה היא שכמעט תמיד קל יותר לפתור את הבעיות הלא אמיתיות מאשר בעיות אמיתיות.

הנזק בפתרון בעיות לא-אמיתיות הוא כפול: גם לא פתרת את הבעייה, ובנוסף השקעת הזמן והאנרגיה מייצרת ציפיה. כשהשיפור לא מגיע אפשר להכנס לתסכול ואז להתדרדרות. באנגלית קוראים לזה ”פול גז בניוטרל“.

2. איך מזהים ופותרים בעיות אמיתיות

זיהוי בעיות אמיתיות דורש כנות עצמית ואומץ. עליך להבין שאם אתה לא משפר את רמת ההרצאה שלך יש לזה סיבה, ואתה צריך למצוא את הסיבה ולפתור אותה. 

הצעד הראשון בפתרון בעיות אמיתיות הוא לא לתרץ. אל תגיד ”זה הכי טוב שאני מסוגל“. אני לא קונה את זה.

הנה מספר דרכים פרקטיות איך לזהות את הבעייה האמיתית שלך:

1. בקש ממרצה מנוסה שישב בהרצאה ויגיד לך בסוף מה אפשר לשפר. 

2. דבר עם אנשים מהקהל בסוף ההרצאה ושאל שאלות ממוקדות. נסה לבחון האם הם הבינו את הבעייה שאתה מציג, האם הם הבינו מה הפתרון שהצעת, האם הם הבינו את הקריאה לפעולה.

3. צלם את עצמך בוידאו וצפה.

4. תמיד תן את המייל שלך בסוף ההרצאה והדגש למאזינים שתשמח לקבל מהם מיילים. לפי השאלות שתקבל למייל תוכל לזהות נקודות חלשות ולשפר. 

5. פעל באופן סיסטמטי. אם ניסית לפתור בעייה שנראתה כמו בעייה אמיתית אך זה לא קידם אותך, המשך לחפש בעייה אחרת. 

אם אתה ממשיך להתאמן ועדיין תקוע, אתה כנראה מתאמן על הדברים הלא נכונים. אם זה המצב, או אם הצלחת לאתר בעיות אמיתיות ולפתור אותן — אני אשמח לשמוע. ספר לי על כך בתגובות. 


יום שבת, 4 באוגוסט 2012

הדרך שלך להרצאה מעולה בכנס מקצועי

מזל טוב ! הוזמנתם לדבר בכנס מקצועי על התחום שלכם. כנס מקצועי הוא הזדמנות נפלאה לקבל חשיפה, להכיר אנשים חדשים ולבסס את מעמדכם בתחום. הדבר החשוב לזכור כשמגיעים לדבר בכנס מקצועי הוא מה הקהל רוצה לשמוע. הרצאה בכנס שונה ממקומות אחרים משני היבטים: היכרות עם הקהל ועמידה בזמנים.

בכנס מקצועי אתם לרוב לא מכירים את הקהל מראש. חלק מהצופים בכלל לא יודעים מראש על מה ההרצאה או מעולם לא שמעו עליכם. בנוסף, הזמן מאוד קצר — בין 20 ל 40 דקות. הדבר דומה למשחק קליעה למטרה בחדר חשוך עם חץ אחד, ולכן המשימה העיקרית שלכם בהרצאה בכנס היא: חשבו על רעיון פשוט, ספרו אותו ב 20 דקות, השאירו זמן לשאלות.

כדי להעביר הרצאה מעולה בכנס, שימו לב לנקודות הבאות:

1. מיקוד: מתחילים ברעיון ונשארים אתו

להתחיל ברעיון כולם מצליחים. כותרת ההרצאה היא סוג של רעיון אתו אתם מתחילים. הטריק הוא להתמיד. כל משפט שנאמר בהרצאה צריך לשרת את הרעיון המרכזי של ההרצאה, ולהבהיר אותו באופן מסוים. הקשר צריך להיות אדוק וקרוב. באחת ההרצאות בכנס לאחר 70% מההרצאה המרצה אמר משהו כמו "עד לפה הרקע התיאורטי ועכשיו נגיע לחלק המעניין". 

כדי שהרצאה בכנס מקצועי תצא מוצלחת היא צריכה לעבור בתוך תבנית יחסית נוקשה. תגיד מה אתה רוצה להגיד, תגיד את זה, ואז תסכם מה אמרת. אם יש רקע תיאורטי שימו לינק במצגת למאזין המתעניין.

2. לא הכל קשור אליכם

באירועים גדולים אנשים יוצאים מהרצאות כי קיבלו טלפון, עונים לסמסים באמצע הרצאה, מפטפטים עם מי שיושב לידם כי הוא אחד האנשים המשפיעים בתחומם וחייבים להחליף אתו כרטיסי ביקור, או סתם חולמים כי לא הספיקו לישון בלילה.
אם זה לא מאוד מפריע אני בדרך כלל מתעלם. אם זה מאוד מפריע אפשר להעיר בעדינות ולהמשיך הלאה. מה שהכי חשוב זה לא לעשות עניין.

אם עצרתם את ההרצאה כדי להעיר למישהו שמפטפט בשורה הראשונה, פגעתם בריכוז של 90% מהאולם שבכלל לא שמעו שהוא מפטפט ורק שמעו אתכם חזק וברור במיקרופון.

3. הביאו ציוד מהבית

לא כדאי להגיע ולגלות שהמחשב בכנס מריץ לינוקס בעוד שהמצגת שהכנתם היא ב PowerPoint. הסיפור גרוע יותר אם הציוד בכנס תקול, המחשב איטי, חיבור למטען לא עובד והוא נכנס להשהייה אחרי מספר דקות או כל צרה אחרת.

בנוסף, דאגו להביא שלט למצגות. הם לא זולים אבל קונים פעם אחת וזה מחזיק (אם שומרים עליו כמובן, אני כבר חיסלתי אחד). הדבר האחרון שאתם רוצים זה לצעוק "שקופית הבאה" לאומלל שיושב ליד המחשב בקצה השני של החדר כי חיבור המסך לא מספיק ארוך.

4. השאירו זמן לשאלות

באיזשהו מקום אתם ודאי יודעים שהרצאת ה 30 דקות שלכם תתחיל ב 10 דקות איחור כי המרצה הקודם דיבר יותר מדי, ובגלל שינויי לו"ז של הרגע האחרון תקבלו בסוף את המשבצת שלפני ארוחת הצהריים.

אז למה אתם כותבים מצגת שמספיקה ל 30 דקות לחוצות ?

הזכרתי בפוסט קודם את הקושי בעבודה עם זמנים אבל גם את החשיבות. הכינו מראש את ההרצאה ל 10 דקות פחות. מקסימום ישאר יותר זמן לשאלות.

5. השאירו מקום ל Follow-Up

אם הכנס טוב וההרצאה מעניינת, יהיו אנשים שירצו לשמוע עוד. אם יש לכם אתר שיש בו פרטים נוספים זה מעולה (אפשר לכתוב את הכתובת שלו בתחתית כל שקף, וגם בסוף ההרצאה להציג שיש אתר ושאנשים יכולים ללכת לשם).
גם אם אין אתר צריכה להיות לאנשים דרך לקבל את השקפים ורצוי להשאיר בשקפים כתובת מייל או מספר Online Resources לקוראים שמאוד התרגשו ממה שהיה לכם להגיד ורוצים לשמוע עוד.

6. קראו לפעולה

השארתי את החשוב ביותר לסוף. קריאה לפעולה בסוף ההרצאה נותנת טעם לכל ההרצאה. אם הסתיימה ההרצאה ואני לא יודע מה אני צריך לעשות עכשיו בעקבותיה מהר מאוד אשכח את כל מה שסיפרת לי.
קריאה לפעולה יכולה להיות הזמנה לקרוא עוד באתר שלכם, או הזמנה להצטרף למפגש מצומצם יותר של פעילים, או לשנות משהו בדרך החיים של הקהל שלך (ראה גארי יורופסקי והקריאה לטבעונות).

לסיכום, הרצאה בכנס אינה דומה להרצאה בנסיבות אחרות. הלו"ז הצפוף והמרקם האנושי מכריחים אותנו להיות מאוד ממוקדים במסר. כל מה שלא קולע בדיוק למטרה יופיע כקריאת הרחבה למתעניינים. היו ממוקדים במטרה ובקריאה לפעולה וכך גם אתם וגם המאזינים שלכם תצאו נשכרים.

העברתם הרצאה מעניינת בכנס ורוצים לספר על זה ? נכחתם בהרצאה משעממת ורוצים לחלוק ? ספרו לי בתגובות !

העברתם הרצאה ויצאה טוב ורוצים לספר על זה ? נכחתם בהרצאת אסון ורוצים לחלוק ? ספרו לי בתגובות !