יום שבת, 28 ביולי 2012

מה הקשר בין העלאת המיסים האחרונה להרצאה הבאה שלך

באחד הימים שלימדתי בשבוע שעבר נתקלנו בקשיים טכניים. אתם מכירים את הימים האלה שמגיעים למשרד והמחשב לא נדלק, הרשת מנותקת והנורה של המקרן שרופה. רק כעבור כמעט חצי שעה הצלחנו להפעיל את כל הציוד כדי להתחיל בהרצאה.


פתחתי את היום ואמרתי לתלמידים "אתם יודעים הרי, שאין ארוחות חינם. שחצי שעה שאיבדנו יש להחזיר ולכן נקצר את ארוחת הצהריים ואולי נשאר פה קצת יותר בסוף היום". תגובתם הבהירה לי שההצעה שלי לחלוטין לא בכיוון, ומוטל עליי להספיק את כל החומר בפחות זמן.


באותו היום למדתי כי הפריווילגיה של מנהיגים לחרוג ממסגרת התקציב איננה רלוונטית למרצים. התקציב שלנו הוא פרק הזמן שהוקצה להרצאה. המטרה היא לסיים את ההרצאה כמה דקות לפני סוף מסגרת הזמן, אבל לא יותר מדי.


מה הטכניקות שיאפשרו לכם לנצח את השעון, ותמיד לסיים את ההרצאה בזמן ?

1. בנו את ההרצאה באופן מודולרי

הדרך היעילה ביותר לנצח את השעון וכמעט כל תקלה חיצונית היא הבנה שההרצאה שלך בנויה ממודולים ברמות חשיבות משתנה. אני בדרך כלל מתכנן לשני תרחישים: האחד, של חוסר זמן, אם עקב תקלות טכניות או שאלות מעניינות מהקהל שמייצרות דיון. 
השני, של עודף זמן. תתפלאו לגלות שגם זה קורה לפעמים, כשאתה בטוח שחלק מסוים בהרצאה ייקח 40 דקות אך למעשה אחרי 12 דקות כולם כבר קלטו את הפואנטה. 

בשני המקרים שיטת המודולים תסייע. אם יש עודף זמן נוסיף עוד מודולים לפי רמת חשיבות, ואם חסר ממנו פשוט נוריד מודולים. הסוד הוא לדעת מראש על איזה שקפים תוותר או איזה שקפים תוסיף במידה ויהיו הפתעות. 


2. היו קשובים לשעון כל הזמן

במיוחד בהרצאות קצרות (עד שעה), יש חשיבות גדולה בקשב לשעון. אם שמים לב לחריגה בזמנים הכי טוב לטפל בה כמה שיותר מהר.
המטרה היא להגיע לסוף ההרצאה עם אוויר לנשימה, ולא להגיע למצב שאנשים כבר אורזים את התיקים ורק מחכים שתסיימו את המשפט. 

3. התאמנו בבית (אבל בזהירות)

הרבה דיברתי בבלוג זה על החשיבות של אימון מקדים להרצאה, וזה נכון גם בהיבט של זמנים. לעולם לא ניתן לדעת כמה זמן ייקח כל דבר עד שלא מנסים לספר אותו בקול רם מול המראה או מול חבר טוב. 
עם זאת, עליכם לזכור כי בשלב האימון בבית הכל ילך מהר יותר משמעותית מאשר בהרצאה (הרצאה של שעה צריכה לקחת כ40 דקות כשמדקלמים אותה בבית). זכרו שבבית אף אחד לא שואל שאלות, המראה מבינה את הדוגמאות שלכם כבר בהסבר הראשון, וגם הסבירות של תקלות טכניות היא נמוכה.

דוגמא להפתעה לא נעימה בהרצאה אפשר למצוא בוידאו כאן:



אלה השיטות שלי — ועכשיו תורכם: מה אתם עושים כדי לא להיות מופתעים מהשעון במהלך הרצאה ? 

יום שבת, 21 ביולי 2012

8 עצות שיגרמו לאנשים לדבר על האירוע שאתה מפרסם

השבוע שלומי פיש סיפר בבלוג שלו איך כדאי לפרסם הצעת עבודה כדי שמתמודדים פוטנציאליים ירצו לשלוח קורות חיים. תוך כדי הקריאה, שמתי לב שהרבה מהעצות שלו יכולות להועיל לכל מי שמפרסם ורוצה שאנשים יגיבו. מיד קפצתי על ההזדמנות לפוסט תגובה, קבלו 8 עצות שיגרמו לאנשים לדבר על האירוע הבא שאתם מנסים לארגן.

1. ציין את קהל היעד

הדבר הראשון שצריך לעשות כשמארגנים אירוע הוא להבין מי המוזמנים, ולציין זאת בתיאור ההרצאה. זה ישרת שתי מטרות: ישאיר בחוץ את מי שלא יהנה מההרצאה, ובעיקר - בזה שאתה מציין קהל יעד אתה עוזר לי (המשתתף) להפיץ את האירוע.

הרצאה בנושא "שיפור ביצועים בתכנות אפליקציות אייפון למתכנתי Objective C", עדיפה בהרבה על "שיפור ביצועים בתכנות", מאחר ובראשונה אני יודע למי מחבריי כדאי לי לשלוח את ההזמנה באופן שיהיה רלוונטי עבורו.

2. ציין באופן מדויק מה הולכים לקבל

עכשיו אנחנו יודעים מי קהל היעד, אל תשכח לציין מה אתה נותן להם.
למשל, התיאור:
"המטרה שלנו להוציא אותך מהיום הזה עם תוכנית מדויקת ורבת עוצמה, אמיתית וברת יישום להצלחה עסקית",


עדיף ומדויק בהרבה מ:
"ביום ... תתקיים כיתת אומן שבה נלמד כיצד לכתוב תוכנית עסקית לעסק שלך".

3. בדוק שגיאות כתיב. ושוב.


כשאתה משאיר שגיאת כתיב בהזמנה אתה רומז לאנשים שהולך להיות לא מקצועי ושאתה לא מתכוון להשקיע באורחים שלך. יותר מזה, אם אני עכשיו אעשה פורוורד להזמנה לחבריי והם ישימו לב לשגיאת-כתיב, הם יחשבו שאני לא מקצועי כי לא שמתי לב.

4. שים לב איפה אתה מפרסם את ההזמנה


אם אתה רציני לגבי האירוע, והולך להשקיע בו, מן הראוי שההזמנה תקבל מיני סייט משלה באינטרנט (עם דומיין והכל). עדיף גם להשאיר מייל לשאלות מאותו הדומיין, למשל:
board@hamakor.org.il עדיף בהרבה על info_hamakor@gmail.com

5. שים לב לחותמת

אני ארגיש הרבה יותר נוח לעשות פורוורד לחברים להזמנה שלך אם אין משפט מטופש בסוף המייל, אם אין חותמת שאולי אינני מזדהה אתה (כמו "נשלח מהאייפון שלי") או כל נספח אחר.
ראויים לציון במיוחד כל אותם מיילים ארגוניים, שהחותמת ארוכה יותר מכל ההודעה ודואגת להבהיר שהמייל עלול לכלול מידע חסוי.

6. אל תשכח לציין מיקום ושעה מדויקים

נשמע טפשי אבל בהחלט קורה, ואז גם אם אני רוצה להגיע אין לי ממש איך.
אם יש הוראות הגעה מיוחדות אפשר לציין אותן גם בהזמנה.

7. נסה להתבלט

כל מי שיכנס ל Meatup יגלה כמות אדירה של כנסים כמעט בכל נושא. נסה לשאול את עצמך למה שאני ארצה לבוא לכנס שאתה מארגן, או להזמין לשם את חבריי. בדרך כלל להוסיף קצת הומור להזמנה או לייצר הזמנה ייחודית עשוי לתת קצת יותר מוטיבציה לאנשים להעביר הלאה את ההזמנה לחבריהם.

8. בהצלחה !

יום שבת, 14 ביולי 2012

למה יצאתי באמצע הרצאה לאחר שחיכיתי לה שבוע שלם

דרק סיברס: איך להתחיל תנועה
כשראיתי בפייסבוק שמתקיימת השבוע סדנא לשיפור מיומנויות הרצאה בסגנון טד, מיד קפצתי על ההזדמנות ולחצתי Attending. לא שיש לי זמן מיותר בחיים אבל לשמוע איך לדבר טוב יותר ? אני בפנים בלי להתבלבל. זו גם היתה הזדמנות ראשונה בשבילי לבקר בהאב, ולהכיר עוד אנשים שמדברים מול קהל או שרוצים לדבר טוב יותר - אז היו לי גם תקוות לקדם קצת את הבלוג ולהכיר חברים חדשים.

ההאב הוא מקום ידידותי למבקרים, אמנם את הכניסה קצת התקשיתי למצוא (נראה שבית מעריב הוא כינוי כללי לכל הבניינים ברחוב) אבל בסוף נכנסתי ואף מצאתי די מהר איפה שמים את הקפה השחור כך שממש הרגשתי בבית.

כבר בתחילת ההרצאה היה ברור ששני המנחים מכירים את החומר, יודעים לדבר מול אנשים, מחייכים הרבה ועשו את עבודת ההכנה שלהם.
אהבתי איך כבר בתחילת ההרצאה הזמין המנחה את המשתתפים למלא את השורה הראשונה ואף ביקש בנימוס מהקהל למחוא כפיים לאלה שעברו (שתי טכניקות שקראתי עליהן בעבר בספר, ובוצעו מאוד באלגנטיות).

ואז משום מקום החלו ההפתעות. המרצים האדיבים ביקשו מהקהל לקום, למצוא איש נחמד שנמצא לידם ולספר לו מהי הרצאת טד שהכי אהבו. אני לא יודע איך אתם הייתם מגיבים אבל בשבילי רק הנסיון להיזכר איזה הרצאות טד ראיתי אי פעם היה מתיש, במיוחד שהתרחש תחת לחץ של זמן (כדקה וחצי). האהובה עליי ביותר ? אני אפילו לא מצליח להיזכר בהרצאת טד אחת שאי פעם ראיתי...

(אגב, אחרי הרבה מחשבה על השאלה הזו, הטד האהוב עליי ביותר מקושר בראש הפוסט. זהו דרק סיברס שמסביר איך להתחיל תנועה).

בחזרה לסדנא - לאחר עוד 2-3 משימות אני נפרדתי לשלום מהאירוע. לא שהיה משעמם, ההיפך הוא הנכון, אבל בלי קצת עבודת הכנה היה לי מאוד קשה להפיק ערך מפעילויות אלו.

מה שכן למדתי הוא שאנשים יוצאים באמצע כאשר תיאור ההרצאה (הציפיה) לא תואם את מה שהתרחש בפועל.

נסו להשוות בין שני תיאורי ההרצאה הבאים:

"במפגש זה אביגיל ומייקל יחלקו עמכם את הסודות, הכלים והעקרונות שהופכים את הרצאות טד למוצלחות כל כך"

לעומת:

"בסדנא זו אביגייל ומייקל יעבדו אתכם לשיפור רעיון שלכם לכדי הרצאת טד. מומלץ לבוא מוכנים עם רעיון להרצאה לאחר צפייה במספר הרצאות טד".

שינוי של משפט אחד בתיאור המפגש היה משאיר אותי בכיף עד סוף ההרצאה. ומה אתכם ? מתי בפעם האחרונה יצאתם באמצע מהרצאה ? איך היה אפשר לשנות זאת ? ספרו לי בתגובות


יום שבת, 7 ביולי 2012

7 טיפים שיעזרו לכם להתאמן לקראת ההרצאה הבאה

Copyright (c) 123RF Stock Photos
עד כמה נינוחים הרגשתם בפעם האחרונה שהעברתם הרצאה ? האם שמתם לב להבעות הפנים של האנשים בקהל ? האם חייכתם אליהם בחזרה ? אם מצאתם את עצמכם מתרכזים יותר בשקפים מאשר בקהל, אם קשה לכם לזכור למי ומתי חייכתם במהלך ההרצאה, וכמה אנשים בדקו את המייל במקום להקשיב — כנראה דילגתם על שלב האימון להרצאה. 


הרצאה מול קהל דומה לסרט. בצפייה הראשונה אנחנו במתח, האם הגיבור ישרוד, האם יציל את הנערה, מה הולך לבוא. בצפייה השניה אנחנו כבר יותר רגועים, ואפשר לשים לב לנקודות שוליות יותר בעלילה. אותו הדבר בהרצאה. רק אחרי שהעברנו את ההרצאה מספר רב של פעמים, הקשב שלנו פנוי לאנשים שמולנו, לדברים שמעניינים אותם (או שלא מעניינים). אנו יכולים לשים לב מתי צריך לדבר יותר לאט, מתי לדלג על כמה שקפים, ומתי לתת יותר מקום לשאלות.

כל זה לא יקרה, כמובן, אם אנחנו במתח מה יהיה בשקף הבא.
הדבר החשוב לזכור כאן הוא שהרצאה איננה מבחן בעל פה. האנשים שמקשיבים לכם רוצים לשמוע סיפור מעניין. להסתכל על שקף ולהסביר מה כתוב בו לרוב לא מספיק.
כדי לייצר תהליך אימון אפקטיבי להרצאה, שיאפשר לכם לשים את הפוקוס על הקהל ולא על השקפים, אספתי עבורכם שבעה טיפים שעובדים בשבילי.
 
איך מתאמנים לקראת הרצאה, על מה לשים דגש

1. מתאמנים בקול רם
כן אני יודע שהקול הקטן שבראש שלכם אמר את ההרצאה 15 פעמים כבר. אם זה לא בקול רם זה פשוט לא נחשב. אותו קול קטן בראש הוא לרוב רמאי לא קטן, והוא ישמח "להחליק" כל מעידה או חוסר בהירות ברצף. אתם אפילו לא תשימו לב שיש מוקש עד שתגיעו לקהל אמיתי.
כמה צריך להתאמן ? אני לרוב מתאמן עד שאני מצליח להעביר את כל ההרצאה בלי להביט בשקפים כלל. במצב כזה אני יודע שהקשב שלי הולך להיות אך ורק על הקהל.

2. גיוון
בכל פעם שאתם מתאמנים, נסו לשנות קצת את הניסוחים או המילים. המטרה כאן היא להימנע משינון כדי שההרצאה לא תשמע רובוטית. כשאני מתאמן להרצאה אני אף פעם לא יודע מה יהיו המילים המדויקות שאשתמש בהן בפועל על הבמה. זה גם לא מאוד חשוב. אני כן יודע מה הסיפור שאני רוצה לספר.

3. שימו לב לזמנים
האימון נותן לנו הזדמנות להבין כמה זמן כל חלק בהרצאה לוקח. קחו בחשבון שהאימון תמיד רץ מהר יותר מהרצאה אמיתית (אין שאלות מהקהל, אין בעיות טכניות). ועוד לגבי זמנים - הקפידו להשאיר זמן לשאלות.

4. אימון מול קהל אמיתי
במידת האפשר, מצאו קהל אמיתי להתאמן מולו. אפילו אם הקהל מורכב מחבר או שניים, עצם זה שמישהו אחר מקשיב ויכול לשאול שאלות מאפשר להסתכל מעוד זווית על ההרצאה ולזהות מוקשים.


5. הכינו רשימה של שאלות שהקהל צפוי לשאול
זו נקודה קשה, כי האמת היא שכמה שלא תתאמצו כאן הקהל תמיד יצליח להפתיע. למרות זאת, לחשוב איזה שאלות עלולות להיות חושף זווית נוספת של ההרצאה, ומאפשר עוד סיבוב של חזרות כדי להבהיר טוב יותר נקודות בעייתיות.
חשוב לא לבוא עם יותר מדי ציפיות בסעיף זה. בדרך כלל רק בפעם השלישית או הרביעית שאני מעביר את אותה ההרצאה אני כבר יודע מראש מה יהיו השאלות.

6. עברו שוב על הפתיחה והסיום. ושוב. ושוב.
שני החלקים החשובים ביותר בהרצאה הם הפתיחה והסיום. את האמצע אתם כמעט תמיד תצליחו לא רע.

7. הקלטה
החלק הזה דורש לעשות את הקשה מכל - לשמוע את ההרצאה שלך. מפחיד ? מלחיץ ? משעמם ? הנה נקודה למחשבה, אם אתה לא מסוגל לשבת ולשמוע את ההרצאה, למה אתה חושב שהקהל שלך ירגיש אחרת. לא להתבייש, להקליט, לצפות ולשפר. היום עם הפלאפון זה קל מאי פעם.

הכנה נאותה להרצאה תאפשר לכם להגיע ולהתמקד בדברים החשובים: לחייך לאנשים שבקהל, לייצר קשר רגשי, לשמוע מה מעניין אותם ולהתאים את התוכן לאנשים שמולכם. נסו את זה בהרצאה הבאה שלכם וספרו לי איך הלך בתגובות.